המלון מפנק, מפנק, מפנק, גיאורגיה ורסנו..

האיש האופטימי/אמפטי/סתם שמח, הרגיש בערב קודם עייפות ועוינות בקרב הקבוצה. כדי למנוע מרד הקדים והודיע שמחר יום חופשי ויש סיור בעיר. כשהפנה מבטו לירכתי הרכב כחכח בגרונו והודיע שזה פשוט יום חופשי...
ועל זה יאמר הוא לא רק שמח הוא גם סנסטיבי.

הקבוצה החליטה על יקיצה טבעית..בן זוגה של הסטייליסטית החליט משום מה שטבעי לו שכולם התעוררו ב7:00. החבורה התייצבה ב10:00 בחדר האוכל זועפת , מסתבר שיקיצה טבעית לא באה להם בטוב.
המשך היום תוכנן בבריכה,למרות העננות הקלה, האופטימי אמר שהכי כייף לשחות כשמטפטף, בלית ברירה הסכמנו.
נשלפו עיתונים והספר ג'ינגיס חאן. המקום נותן השראה להגות במנהיגים גדולים.
בזמן ששחינו התארגן נשיא גיאורגיה ליציאה מלווה בלפחות שישה מקררים, שני צלפים ועוד שניים שנראים כאילו הם יודעים משהו... הסקפטי צפה בהם ישוב על ספסל עם זקני העיר, ממלא דו"ח ליקויי אבטחה.
הטפטוף הפך לגשם עז, רגע של התפכחות- כשאתה בבריכה ואתה נרטב, מיד הטמן את אייפונך ונוס למקום מקורה.
דאג שהמקום המקורה יכיל צ'יפס ובירה, כך היאוש נעשה יותר נח, תלמדו מהברווזים.

האופטימי נחרד כשהבין שאת המשך היום אנו מבלים בחדרים מי ברביצה ומי בהדבקת פערים.
ערב, הגשם המשיך, האופטימי כבש את הרכב ובלי התחשבות עשה סובב באטומי, מתעלם מחוסר הנכונות לרדת מהרכב כדי להתפעל מהאטרקציות. אז ככה, יש מזרקות מרקדות לפי מוסיקה אקראית כולל הקרנה על מסך אובך. יש שני פסלים מדהימים המסבירים מהי מערכת יחסים קרובה מדי.

ויש מסעדה אחת שעומדת על הראש או יותר נכון על הגג,

אותה גם דגמנו (כן ירדנו לשם כך מהרכב). סיום הלילה הושקע בקזינו , הסטייליסטית שיחקה רולטה בבופה..יצאנו מורווחים.